פעילות גופנית וכושר המוח

כיביתי או לא כיביתי את המזגן? איפה פגשתי את האיש הזה? אני לא זוכרת את השם שלו?

שאלות אלה ואחרות מטרידות אותנו כמעט בכל גיל ובתחומים רבים בחיינו.הגוף שלנו ועוד יותר המוח שלנו אוהבים לנוע! 

מחקרים אינספור נעשו בנושא התרומה של הפעילות הגופנית לחיינו וכולם הגיעו לאותן המסקנות– פעילות גופנית היא מפתח לחיים בריאים שיש בהם יותר שמחה.

בנוסף לעובדה זו, מחקרים שבוצעו לאחרונה גילו שפעילות גופנית ופיתוח סיבולת לב-ריאה משפרים את כושר המוח-הזיכרון,זמן תגובה, כושר הארגון וביצוע משימות מורכבות בחיי היום יום.

ככל שאנחנו מתבגרים האונה הקדמית שלנו הולכת ומתכווצת ורמת הפעילות של המוח באזור זה יורדת בהדרגה בקצב מהיר יותר מאשר בשאר אזורי המוח.

וזאת לעומת רמת הפעילות של האזורים במרכז המוח שמגשרים בין החזית לחלק האחורי שלו שנשארת קבועה לכל אורך חייו של אדם נורמלי.

מומחים רבים מסכימים שהאונה הקדמית היא שתפיק את התועלת הרבה ביותר מפעילות אירובית.

מחקר ראשוני אשר בוצע באוניברסיטת צפון קרוליינה משווה בין צילומי MRI מוח שנעשו על מבוגרים פעילים לעומת MRI מוח שנעשו על מבוגרים שאינם עוסקים בפעילות גופנית. 

הממצאים  מראים שפעילות גופנית עשויה להפחית את השינויים הניוונים שחלים במוח עם ההזדקנות, במיוחד בכל האמור במספר כלי הדם ובזרימת הדם במוח.

מחקרים אחרים הראו שפעילות גופנית עשויה למנוע ירידה ביכולת הקוגניטיבית של מבוגרים – מספר כלי הדם הקטנים במוח וזרימת הדם אל המוח יכולה להיות אחת הסיבות לכך. 

ישנן  עוד הרבה עדויות בזכות פעילות אירובית והתועלת שבה, אף על פי שאפילו ניצחון בגביע העולם בכדורגל אינו מהווה ערובה נגד מחלת האלצהיימר.

המחלה מכה באנשים שהגיעו להישגים מרשימים מאוד בכושר גופני, כולל אלופי טריאתלון, רצים למרחקים ארוכים ואלופי טניס. מצד שני, מחקרים שבוצעו לאחרונה מצביעים על קשר ברור

שבין פעילות גופנית למניעת מחלת האלצהיימר. המדענים מניחים שריצה או הליכה מגבירים את זרימת החמצן והחומרים המזינים אל רקמות המוח או משחררת גורמי צמיחה מיוחדים שמזרזים את התפתחות תאי העצבים.

מחקרים חשובים אלה סותרים את המיתוס הישן שתאים חדשים אינם גדלים במוח מבוגר. נראה שפעילות גופנית לא רק שומרת על חיוניות תאי המוח, אלא גם מצמיחה תאי עצב חדשים.

 אז מה אפשר לעשות? כדברי המשורר – פשוט לעשות! עשייה היא המפתח לאושר. ככל שאנחנו זזים יותר, מוחנו מקבל יותר חמצן ותפקודו משתפר.

למרות המגוון הרחב של תוכניות ספורט וכושר שקיימות היום, אנשים רבים, בגיל העמידה, נמנעים מהן משום שהם עסוקים מדי, צריכים להסיע את הילדים או שהם מטופלים בהורים ובילדים גם יחד.

אף שקשה מאוד לדחוס שגרת פעילות גופנית לשבוע עמוס, אפשר לעשות זאת ויש להעניק לפעילות זו עדיפות.

אני מבטיחה לכם,כשתתרגלו לבצע פעילות גופנית תתמכרו במהירות לשטף האנדורפינים ואז תבחינו ביתרונות נוספים - כשתביטו במראה ושתרגישו טוב יותר.

אלה מבינכם שאין להם פנאי לכך, התחילו על ידי הוספת תרגילים קצרים לשגרה היומית שלכם: עלו במדרגות במקום במעלית; העדיפו הליכה מהירה של 5 עד 10 דקות במקום הפסקת הקפה;

ובסוף השבוע קחו את בני-הזוג שלכם או את אחד החברים לפעילות מחוץ לבית במקום לרבוץ כל השבת בפיג'מה ולבהות במרתון של פרקים מסדרה שכבר ראיתם;

תחזיקו בגדים ונעלי התעמלות בתא המטען של הרכב, אם יש הזדמנות – הולכים; תיסעו למקום שלא מכירים. תחנו את הרכב ותלמדו את הסביבה דרך הרגליים. לא להאמין מה שניתן לגלות!

גיוון הפעילויות חשוב לשמירה על כושר המוח! אם שומרים על אותה שגרה ועושים את אותו האימון בדיוק ולאורך זמן, מפעילים כל העת אזורים מסוימים במוח ומותירים את האחרים מוזנחים.

יש לגלות אפוא גיוון ויצירתיות. פעם צועדים על חוף הים ופעם בחיק הטבע, יום אחד עושים שיעור אירובי מאמץ גופני נמרץ, ויום אחר הולכים לשיעור פילאטיס. 

 הסוד הוא לשלב את הפעילות הגופנית באורח החיים שלכם ולהפוך אותו לחלק משגרת היומיום. גם אם בהתחלה אתם יכולים להקצות רק 10 או 20 דקות ביום לאימון,

נצלו דקות אלה היטב ועשו זאת כל יום אם אתם יכולים.